מעבר לקשיים הטכניים, עיקרון המעקב הוא זה שמרתיע חברות טכנולוגיה רבות, כולל אפל, גוגל, מיקרוסופט ו-WhatsApp. יוצרים מעיןקואליציה בינלאומית, הם מתנגדים להצעת המעקב של סוכנות הביון הבריטית, הGCHQ
.
המטרה של האחרונים תהיה ששירותי המודיעין הממשלתיים או אכיפת החוק יכולים להיותהוצג-לְגַמרֵיבִּלתִי נִרְאֶהעל ידי ספקי שירותים- בתוךתקשורת מוצפנת מקצה לקצה.
במכתב פתוח מיום 22 במאי 2019 ביקשו 47 החותמים מהסוכנות הבריטית לנטוש את תוכניותיה. מבחינתם, גישה כזו לא תביא שום דבר חיובי: זהיחליש את אמון ובטחון הצרכנים, תוך איום על זכויות היסוד - קודם כל סודיות התכתבות.
בסתיו האחרון, איאן לוי (מנהל טכני שלהמרכז הלאומי לאבטחת סייבר) וקריספין רובינסון (ראש ניתוח הצפנהב-GCHQ) פרסמו אתפרטי ההצעה. הם טענו במיוחדיהיה קל יחסית לספק שירות להוסיף "גלישה בסתר» חבר באכיפת החוק בדיון קבוצתי או שיחה
.
מנגד, חברות טכנולוגיה טענו כי ההצעה מחייבתלשנות מערכות תקשורת קיימות.זה יהווה אהפרה חמורה של האבטחה הדיגיטליתויחליש את המערכות, טיעון שפותחה במשך זמן רב על ידי אפל. מאז פרשת סן ברנדינו ב-2016, היא המשיכה להתנגד לבקשות מסוג זה ולהכנסת דלתות אחוריות.
הפרוטוקול (הצעת רפאים) של GCHQ תיצור איומים רציניים על האבטחה הדיגיטלית: אם ייושם, זה יסכן את תהליך האימות המאפשר למשתמשים לוודא שהם מתקשרים עם האנשים הנכונים, להציג פגיעויות אפשריות ולהגדיל את הסיכונים של שימוש לרעה או שימוש לרעה במערכות תקשורת.
סיכוני אבטחת סייבר אלו פירושם שמשתמשים לא יוכלו לסמוך על אבטחת התקשורת שלהם. ואכן, הם כבר לא יוכלו להאמין שהם יודעים מי נמצא בצד השני של התקשורת שלהם, מה שמהווה איום על זכויות האדם הבסיסיות, כולל פרטיות וחופש הביטוי. בנוסף, מערכות יהיו כפופות לפגיעויות חדשות וסיכונים להתעללות.
בתגובה, איאן לוי מהמרכז הלאומי לאבטחת סייבר הציע אהצהרה בעלת פרופיל גבוה ל-CNBC, המדגישה את הביטחון הלאומי:אנו מברכים על תגובה זו לבקשתנו למחשבות על גישה יוצאת דופן לנתונים, למשל לעצור מחבלים. הצעה זו נועדה תמיד כנקודת מוצא לדיאלוג. נמשיך לשוחח עם בעלי עניין ונקווה לקיים דיון פתוח כדי למצוא את הפתרונות הטובים ביותר.
