אתמול בערב, פאניקה ברשתות החברתיות,פייסבוק תציג שיחות פרטיות מסוימות עלקו זמן
(הכתב העת החדש) של משתמשים.רוב המדיה (כולל אותנו) לקחת אחריות על העניין, ולהשתתף בגל הלחץ הזה בשעות המשרד. צריך לומר שבכל מערכת העיתונאים - משתמשים כבדים ברשתות החברתיות - לא נדרש זמן רב עד שהבין את הגידול בהודעות.מותק, בואי לקחת לחם הלילה!
או אפילוהשארתי את המפתחות מתחת לשטיח
הם משפטים אפריוריים שאינם מטעים!
לעת עתה, ובסבירות גבוהה,נראה שפייסבוק יוצאת מזה בדלת האחוריתבכך שהסביר ל-BBC שלא מדובר בהודעות פרטיות, אלא בשיחות בין שני אנשים ב-mur
, שלכן היו פומביות מאז ומתמיד. מצידם, מונטבורג ופלריןרוצה הסברים, וזה נורמלי, משהו לא נורמלי קרה אתמול בלילה ולפייסבוק יש כמובן את חלקה באחריות.
האמת? היא קצת באמצע. יש לומר שבשנת 2008, הרעיון שלmur
לא תמיד היה ברור מאוד בקרב המגיעים החדשים. היו שסברו כי במרחב הזה, חילופי הדברים נראו רק על ידי האדם הנוגע בדבר. לאחר מכן, המוציא לאור איחד את ההודעות והצ'אט שלו, והמשתמשים קיבלו מידע טוב יותר לגבי אפשרויות התקשורת.
השאלה האמיתית היא אפוא לדעתלמה, פתאום, פייסבוק העלתה את אלהvieux
החלפות על ציר הזמן(שבוחר רק חלק מהפעילויות שלך). כי הבהלה האמיתית בהחלט מגיעה משם: איך נוכל לזכור אם בורסה של 2008 הייתה פרטית או ציבורית? פייסבוק שינתה כל הזמן את הגדרות הסודיות של האלמנטים המוצגים, והמשתמש הממוצע לא תמיד מודע להתפתחויות הללו.
איזה לקח אנחנו יכולים ללמוד מזה? מִצַד אֶחָד,שהכל מאוחסן בעָנָן
נמצא בסיכון פוטנציאלי. אנו מדברים גם על הודעות דואר אלקטרוני המתארחות באינטרנט, כמו גם על המסמכים שלך ב-Google Docs
,iCloud
או אפילו שיחות ההודעות המיידיות שלך שנשארות עם המפרסם. כאשר אתה מספק נתונים אישיים או הודעות פרטיות לצד שלישי, אין ערובה שיום אחד, פרצת אבטחה לא תאפשר את פרסומם לציבור. לבסוף, חשוב גםתמיד לפקוח עין מקרוב על מה שאנו מפרסמים פה ושם, בין אם בפורום, בטוויטר או בפייסבוק. לאחר פרסום, משפט, מילה, יכולים לעקוב אחריך עד סוף חייך.
