קריסת שני נגני הטלפוניה העיקריים של תקופת טרום האייפון, נוקיה ובלקברי, הפכה בשבועות האחרונים לנושא מיינסטרים.מנהלים לשעבר של חברות אלו ממהרים לשער לתת את גרסתם לעובדות, בתקשורת או בצורת ספרים, כמומנכ"ל נוקיה לשעבר, Jorma Ollila, שמילא תפקיד זה מ-1992 עד 2006. Jorma עוזב אפואהצלחה בלתי אפשרית, אוטוביוגרפיה שבה הוא מסביר באריכות שהכישלון של נוקיה לא נובע מחוסר הציפייה שלה מבחינת הסמארטפונים, אלא מההפך, לאחר שצדק מוקדם מדי כשהשוק לא היה מוכן.
נוקיה, הוא אומר, ראתה את המהפכה הקרובה עד כדי כך שהיא ביצעה ארגון מחדש פנימי ב-2004 ויצרה יחידה תפעולית מיוחדת. האמנו בהגעת הסמארטפונים. כל כך האמנו בזה שיצרנו יחידה ארגונית חדשה שהתמקדה בסמארטפונים וגם השקענו הרבה כסף בפיתוח ושיווק
, הוא מסביר. בחסות החטיבה החדשה הזו נוקיה משחררת סמארטפונים טובים, בעיקר ה-N95, שיצליב חרבות עם האייפון הראשון.
כיצד נוכל להסביר את הכישלון אם כך, במיוחד לאחר שהיינו ממש לפני כולם? זה כןאשמת המפעילים, מציין המנכ"ל לשעבר, שלא היה לו מה להציע, והגביל את הפוטנציאל של הסמארטפונים של הרגע.רק הרבה יותר מאוחר היו המפעילים מוכנים להציע שירותים שיאיצו את עליית הסמארטפונים.
, הוא מסביר. אין להכחיש שהגעתו של האייפון שינתה במהירות את נוף הטלקום, במיוחד את מאזן הכוחות בין המפעילים ליצרני הסמארטפונים. כאשר האייפון שוחרר בשנת 2007, מעט מפעילים הציעו אפילו אפשרות נתונים משמעותית. אבל אם אפל הצליחה בביצועים האלה, ונראה ש-Jorma מסתיר את זה קצת בקלות, זה בגלל שההישג הזה התאפשר רק בזכות המשיכה שהייתה למכשיר של אפל, הן על הציבור והן על המפעילים, שנלחמו להשיג בלעדי כאשר המכשיר שוחרר.
מָקוֹר
