החוק מורמעולם לא היה חוק במובן המחמיר, אלא השערה (או דיבור שיווקי, תלוי איך אתה מפרש את זה).
יתרה מכך, אינטל התאימה אותו מספר פעמים לטעם שלה כדי לנסות לתת לו קצת קרדיט. במקור, זו הייתה שאלה של הגדרה שה-המורכבות של מוליכים למחצה המוצעים ברמת הכניסה הוכפלה מדי שנה
. מאוחר יותר, יקירי זהגודרון העריך מחדש את החוק האמפירי שלושם טרנזיסטורים
, שהיו אמורים להכפיל את עצמו כל שנתיים. אבל מאז שנות ה-90, דיברנו בעיקר עלמַשֶׁהוּ
שמכפיל את עצמו כל 18/24 חודשים: תדר, טרנזיסטורים, יכולת חישוב...לחוק מור אין אפוא הצדקה טכנית או מדעית, זה מעל לכל מבטא את העובדה שכוח המחשוב של המחשבים ממשיך להתפתח באופן רציף ומשמעותי מדי שנה.
לכן די משעשע לשמוע מהשפתיים שלבריאן קרזאניץ', מנכ"ל אינטל, שתפקידו הואלעשות הכל כדי שזה [חוק מור] יחיה לאורך זמן
. אומרים שהטיפשות הזו תחגוג בקרוב 50 שנה להיווסדה, ושאינטל מעולם לא הפסיקה להשתמש בה כטיעון מסחרי למכירת השבבים שלה.עם זאת, היישום מסובך יותר: אינטל מתקשה להבטיח את המעבר לחריטה של 14 ננומטר.. המעבדים הראשוניםברודוולהיה צריך להגיע בהמוניהם השנה, אבל רק מכונות בודדות יוכלו ליהנות מזה בין עכשיו לחגים. אומרים שהורדת עדינות החריטה הפכה לגביע הקדוש של כל המייסדים:על ידי הקטנת גודל המסלולים, הצריכה יורדת, השבבים מתחממים פחות, מספר הטרנזיסטורים גדל ונוכל גם להאיץ את התדרים ביתר קלות.
אבל אינטל רוצה ללכת רחוק יותר.עם 22 ננומטר (נוכח בשבבים נוכחיים), זה עכשיו שאלה של הערמת טרנזיסטורים זה על גבי זה, תהליך שישופר עוד יותר עם Broadwell. 14nm אמור גם לאפשרלהפחית משמעותית עלויות הודות לתהליכי ייצור חדשים. בפרט, מדובר בהפחתת הצורה של כל טרנזיסטור כדי לחסוך במקום. אינטל גם מבקשת ליישם טכנולוגיות חדשות כמו ליטוגרפיה EUV (אולטרה סגול) או שימוש בפרוסות בגודל 450 מילימטר, מה שעלול גם לנטוש את הסיליקון.
בתום הוועידה, אינטל הבהירה זאתהמחסום של 10 ננומטר או אפילו 7 ננומטר נשאר לגמרי בהישג ידם. ולהסיק את זהאנו בטוחים שנוכל לקיים את ההבטחות שהעניק מור
.
