הַצָגָה
הרקע הוא, כפי שאתה יכול לדמיין, בסגנון הפנטזיה ההרואי המסורתי. אז בואו נמשיך מהר מהתרחיש הכמעט לא קיים (דיאבלו, שד, יצא מהמאורה שלו...).
דיאבלו משחק את קלף הפשטות: אתה בוחר בתחילת המשחק בין אחד משלושת סוגי הדמויות: לוחם (חזק אך לא מיומן במיוחד בשימוש בקסם), מכשף (קוסם חלש אבל טוב) או קשת (מדיום מאושר בין 2 אישי).
גיליון המאפיינים למטה ישכנע אותך בפשטות המשחק שימו לב! זה לא אומר שהמשחק לא מעניין. זה הופך את המשחק לנגיש לקהל רחב יותר. משחק עם 50 עמודים של סטטיסטיקה בוודאי היה דוחה את המתחיל במשחקי תפקידים. בכל מקרה, בליזארד ידועה במדיניות "הציבור הכללי" שלה. המדיניות הזו מעצבנת אותי לפעמים (Warcraft 2 או Starcraft, למשל, כל כך פשוטים להטמעה ושליטה שאין למשחק "עומק") אבל אני מוצא שהוא מסתגל היטב למשחק הזה.
בהסתכלות על הגיליון, עין הנשר שלך תבחין גם שהמשחק באנגלית. כן, אבל תהיו בטוחים, אנשי ה-PC נמצאים באותה סירה והם יצטרכו לשלוט גם בשפת שייקספיר. למרבה המזל, גם מי שיש לו רמה 0 באנגלית צריך להסתדר שכן המילים היחידות שצריך להבין הן Magic, Strength, Vitality... וכו'. בנוסף, כל הקווסטים מתורגמים לחוברת המלווה את המשחק.
כמו בכל משחק תפקידים טוב שמכבד את עצמו, המאפיינים של הדמות שלך יתפתחו בהתאם לניסיון שלך. תוכל להגביר, למשל, את החוזק או המיומנות של הדמות שלך, הבחירה היא שלך.
המלאי של הדמות שלך.
גם המלאי מעוצב היטב. החלקה פשוטה של העכבר תאפשר לכם להחליף נשק כהרף עין. רק לפעמים תצטרך להשתמש במקש ה"פקודה" במקלדת.
בנוסף, המרחב הפנוי לחפצים מסומל בחוכמה על ידי מערכת רשת.
כפי שניתן לצפות, כלי נשק ישפיעו על כמות הנזק שתגרמו לאויבים שלכם ושריון יגן עליכם מפני זה. אבל נקודות הכוח והחיוניות שלך כמובן יבואו לידי ביטוי בכך.
ההרפתקה מתחילה בכפר הקטן טריסטאם. שם תמצאו נפח, מרפא, שומר בית מרזח ורבים אחרים ולכן תוכלו להצטייד בנשק, שיקויים,
לחשים.... וכו'. לפעמים המקומיים יתנו לך כמה משימות להשלים, אבל שום דבר מסובך או יוצא דופן, אלוהים אדירים.
אוקיי, בוא נגיע סוף סוף ללב העניין: הצינוקים
למעשה, תצטרכו לחכות בכל פעם לפני הכניסה: יש זמן טעינה בין כל רמה של הצינוק כמו גם בין הצינוק לכפר.
במבוכים, בלי לדבר, אנחנו נכנסים לבייקון (או לעצמות). אתה תהרוג את השד ואת השלד. הצמחייה מצוידת היטב ומגוונת במיוחד, לחלק מהאויבים יש קשתות והם חסינים בפני קסם מסוים. מצד שני, הנוירונים שלך לא צפויים להתחמם יתר על המידה, מכיוון שהקרבות מתרחשים בזמן אמת, פשוט תלחץ (כדי לתת מנדלים) על כל מה שזז או "פקודה" קליק (כדי להטיל לחשים). וכאן טמונה הבעיה: זה נהיה מהר מאוד משעמם. עם זאת, האווירה במבוכים מוצגת היטב, הודות למוזיקה מפוארת ואפקטי תאורה יפים. מה שמביא אותנו ליצירת דיאבלו.
האפקטים והמוזיקה טובים. הגרפיקה, למרות עידן המחשב המתקדם מאוד, עדיין מעודכנת. עם זאת, חסר להם מעט גיוון, ובדיוק כמו רונן פורנייה-כריסטול, אני מוצא אותם כהים מדי.
דיאבלו מציע מצב רשת אבל, כרגיל, לא הצלחתי לבדוק אותו. כך או כך, המצב הזה לא אמור להיות מעניין כי משחק של דיאבלו צריך להימשך שעות רבות כדי להיות שווה את זה.
בואו נדבר על החיסכון האלה: תחזיקו מעמד, מותר לכם רק שמירה אחת לאדם! לכן מומלץ לשמור כשאתם רגועים, בלי שמפלצות רודפות אחריכם.
אבל עדיין לא אמרתי לכם את הדבר הכי חשוב: הצינוקים נוצרים באופן אקראי, מה שאומר שבכל משחק המפלצות, הקירות והאוצרות ימוקמו בצורה שונה. זה מספק תוחלת חיים אינסופית למשחק, שלא לדבר על כך שיש שלוש מחלקות דמויות שונות.
ב-Power Mac 6500/275 שלי, אין לי האטה (עדיין שמח!). דיאבלו דורש מחשב מבוסס מעבד Power PC. אתה תצטרך לפחות 16 RAM אבל אני ממליץ לך שיהיה לך 32.
האם דיאבלו הוא משחק תפקידים אמיתי כמו נשורת?
משחק תפקידים אמור בדרך כלל להציע פאזלים לפתרון, כמו גם מיני קווסטים אמיתיים (לא כמו אלה שבדיאבלו). אז דיאבלו הוא לא למהדרין משחק תפקידים. מצד שני, הוא בוודאי יהווה אמצעי חניכה טוב למתחילים. המומחים יתמקדו במקום זאת ב-Fallout.
אז כל מה שנותר הוא לקוות שבליזארד תעביר את דיאבלו 2 למק (אבל הוא עדיין לא שוחרר למחשב האישי) ומעל הכל שהוא קצת יותר מהיר (אחרת יהיה לנו דיאבלו 2 ב
2001!).
אם נחזור ל-Fallout, בכל זאת חבל לי שדיאבלו "גנב את אור הזרקורים". Fallout הרבה יותר מקיף ונחקר מדיאבלו. דיאבלו מכוון הרבה יותר לצרכן וסביר להניח שישיג מכירות טובות יותר. ואכן, מבין ה"קולגות" שלי, אף אחד לא קנה את Fallout, אבל כמה רכשו את דיאבלו. נסו להפוך את המגמה!!
דארת' ויידר
