הערות מפתח: אבולוציה של תקשורת

מבחינה היסטורית, חברת אפל עסקה תמיד בכנסים, הנקראים גםהערה מרכזית, בטרמינולוגיה באנגלית. אבל כבר זמן מה, האסטרטגיה של קופרטינו השתנתה מאוד, ומשתמשים מיומנים שואלים הרבה שאלות על הכנסים האלה.

קצת היסטוריה

מבחינה היסטורית,אפל תמיד התפנקה בהמוני הצגת מוצרים נהדרים.סטיב ג'ובס תמיד בלט כמטיף נלהב, וזה לא חדש! כשהציג את Apple ][ בתערוכות אלקטרוניקה לפני 30 שנה, להמונים הייתה המתנה המופלאה להתגבש סביב דוכן אפל, להנאתו הגדולה של ג'ובס, שמאז לא הפסיק לשבח את יתרונות המכשיר שלו.סטיב ווזניאק- מספר 2 - גם היה מאוד מרוצה מהמצב הזה, האיש היה הרבה פחות כריזמטי ויותר מרוכז בטכניקה מאשר חברו לקבוצה.

אם האפל ][ אכן ערכה את הוועידה שלה,ה-Keynote הראשון (עם ק' גדולה) נשאר בכל זאת זה של המקינטוש, ב-1984. באותה תקופה, סטיב ג'ובס הופיע בחליפה ועניבת פרפר, כששערו מעוצבפטריק סווייזי, אבל התרגשותו של האיש גברה במהירות על היבט הלבוש. האינטרנט לא היה קיים, לא הייתה שאלה של שידור בזמן אמת, אבל הקהילה כבר הייתה נוכחת, והצליחה לגלות את המחשב הראשון שמסוגל לומרבונז'ורלבן שיחו. הקסם קרה, וסטיב ג'ובס הצליח להדגיש כל נכס של המקינטוש שלו, מול צבא של גיקים פוטנציאליים (בזמנו, זה אמר משהו!).

Steve s'en va, תערוכת אפל מגיעה

שנה לאחר מכן,סטיב פרש מאפל.

אם ה-Mac ימשיך להתפתח ולבסס את עצמו בתחום המיקרו-מחשוב, הכנסים של אפל קצת יותר קודרים. אה, תהיה המצגת של ה-MacPlus (1986) או אפילו זו של ה-PowerBook (בשנת 1991), שסימן עידן. אבל יש לומר, ההערות המרכזיות של שנות ה-80/90 לא השאירו את חותמן עם דיו בל יימחה, אפל הייתה אז מוכשרת הרבה יותר בתערוכות, ובמסיבות עיתונאים מסורתיות יותר. תערוכת Apple Expo מתוארכת לשנת 1985, למשל (בדיוק כמו ה-Macworld Expo)! ההצגה היא אחת הוותיקות המוקדשות למק, ובמשך השנים הצליחה להפגיש קהל של אניני טעם, אבל מעל הכל של עיתונאים מומחים, להוטים למוצרים חדשים.

1997: שובו של iPapy!

זה היה ב-1997 שהנושאים המרכזיים המריאו שוב. סטיב ג'ובס חוזר לאפל ומשיק מוצרים חדשים.ההכרזה על ה-iMac היא ללא ספק שתעשה את הרושם הגדול ביותר. במהלך הכנס, המחשב נראה כמו חוץ-ארצי אמיתי, מציג צבעים חומציים ששמורים בעבר לעולם הברזלים (מר קאלור, אם תקרא אותנו...)

הפעם זה היה שם: סטיב ג'ובס חזר, נחוש להשיק מחדש את הכנסים הגדולים שלו. Mac OS הצד הכמעט קסום והיפנוטי כמעט קיבל עדיפות על החוזקות של המוצרים. עם כל תכונה שנחשפת, האההההצליח אתאהההה. השווינו במהירות את ההערות המרכזיות הללו להמוני קנאים, כשסטיב ללא ספק משחק את תפקיד הגורו הגדול.

הערות מרכזיות המבוססות על תערוכות...

מחזרתו של סטיב ועד תחילת שנות ה-2000 (נניח בסביבות 2002),ההערות המרכזיות תועדו לתערוכות: אפל אקספו התקיימה (כמעט) תמיד כנס הפתיחה שלה, גם אם החדשות הגדולות תמיד התקיימו בסן פרנסיסקו, לא הרחק מהמטה של ​​אפל. באותה תקופה, אפילו MacWorld בטוקיו הייתה זכאית להודעות: אנחנו זוכרים את ה-iMacכוח פרחיםבמיוחד.

תקופה משגשגת זו אפשרה גם לאפללשדר סרטונים בזמן אמת באינטרנט. THEזרמיםהפך אז למקובל, מה שאפשר להדגיש את QuickTime ואת יכולות השידור שלו. ציבור המעריצים של המותג זכה על אחת כמה וכמה, שכן זה הספיק להדליקטלוויזיה QuickTimeלראות את סטיב ג'ובס חושף את המוצרים שלו בזמן אמת.

יותר מדי מוצרים, אין מספיק תערוכות!

מאז 2002/2003,הקצב של המפתחות השתנה מאוד. חייבים לומר שאפל התאוששה מהתקופה הקשה של שנות ה-90 ובמידה רבה הרימה את ראשה (וזה אנדרסטייטמנט). לפיכך, המוצרים היו רבים יותר במהירות (ניתוק מגוון המקצוענים והציבור הרחב, הגעת האייפוד וכו'), כך ש3 או 4 נקודות מפתח שנתיות החלו במהירות כבר לא להספיק.

בשלב זה, אסור גם לשכוח שאתרי שמועות ומידע החלו להתבסס היטב, ושהעיתונות, באופן כללי, נטתה לייעץ לציבור להמתין לתיאורי המפתח המפורסמים הללו לפני חידוש הציוד שלהם. גם אם ההשפעה עשויה להיות מוטלת בספק, אנו מדמיינים הקפאה יחסית במכירות, ואפל שינתה בהדרגה את האסטרטגיה שלה,קביעת אירועים לאורך השנה. כך נעשה קשה יותר לבצע תחזיות קוהרנטיות, במיוחד מבחינת תאריכים.

בהתחלה, הכנסים המאולתרים האלה נראו מוזרים למדי: רק כמה עיתונאים שנבחרו ביד נכחו. אבל הכנס לא תמיד התקיים! כך, ה-PowerMac G4s עודכנו בשקט מוחלט, מה שהתאים היטב לאפל, שהתקשתה אז להגדיל את התדירות של ה-PowerPC שלה.

היעלמותם של חדרי מק

בשנת 2003, MacWorld בטוקיו נעלם., מה שמוביל קצת מאוחר יותר לזה של ניו יורק. באופן רשמי, המתיחות בין אפל ל-IDG (המארגנת) דחפה את שתי הקבוצות לשמור רק על מהדורת סן פרנסיסקו. באופן לא רשמי, אפל הייתה רוצה במיוחדלהפחית את העלויות המסחררות שנגרמות מהתערוכות הללו, להשקיע אותם מחדש במשהו רווחי יותר. סטיב גם לא הסתיר את זה כשפתח את חנויות אפל הפיזיות שלו בארצות הברית, הרבה יותר רווחיות מהצגה ביפן בעלות שווה.

אבל הביטולים החוזרים הללו הסתירו מעל הכל אשינוי אסטרטגיהאליו נחזור בהמשך המאמר. בסופו של דבר, בשנת 2007 נותרו רק שתי תערוכות מרכזיות בהן אפל מטיילת, כלומר אפל אקספו (בספטמבר) ו-MacWorld בסן פרנסיסקו (תחילת ינואר).

תערוכות אחרות, היסטורית שאינן נתמכות על ידי אפל, ראו אור גם הן, באנגליה (Mac-Expo) או בגרמניה, בכל הנוגע למערב אירופה. לאט לאט, קופרטינו הציג דוכנים קצת יותר משמעותיים (במיוחד בלונדון), אבל לא עודד את סגן לפרסם שם הודעות או להוציא מיליונים.

באותו זמן,הכנסים כבר לא שודרו באינטרנט, למעט כמה חריגים. גם כאן העלויות היו גבוהות מדי עבור המשרד, שראתה מעט יתרונות מעניינות.

2005: ההתנגשות בפריז!

לאחר אירוע מרכזי בראשות פיל שילר ב-2004 (סטיב ג'ובס החלים באותה תקופה) להצגת ה-iMac G5,iPapy החליטה לא לחזור לבמה. משתמשי MacUs צרפתיים, המורגלים לסימנים מרכזיים מדי שנה, הופתעו מאוד מהמהפך הזה. בשנת 2005,.Macעודכן בשקט במהלך מסיבת עיתונאים. ב-2006 הוצגו האייפודים החדשים בערמומיות בלונדון, עד כדי כך שהעיתונות תהתה אם ההכרזה לא מאולתרת במידת מה ברגע האחרון.

אם היסטורית,Apple Expo מעולם לא הייתה זירת הכרזות גדולות(חוץ מ-Mac OSלהציג לעיתונות האירופית את החדשות האחרונותמאפל. מאז WWDC התקיים במהלך הקיץ, לסטיב היה הרגל לעשות חובה כפולה, שוב להציג את ההתקדמות האחרונה של המותג לקהל שלא תמיד היה מעודכן.

תיאוריית הקונספירציה נגד הצרפתים

מאז 2004, ל-Apple Expo לא היה אירוע מרכזי, מה שהוביל את השמועות הפרועות ביותר להאמין בכךלסטיב ג'ובס היה טינה לצרפת.

אנחנו באמצע תקופת ה-DADVSI, ואפל זוכה להתעללות מצד הממשלה, שאינה מעריכה את המדיניות של iTunes ואת השירים המוגנים שלה. אבל האם זו יכולה להיות סיבה סבירה ומספקת לביטול נאום מרכזי? כמובן שלא, במיוחד מכיוון שגם מדינות אחרות מפעילות לחץ על אפל בגלל DRM.

לדבר עדיין יש את המתנה לזעזע, כי זה נכוןאפל ערכה כמעט תמיד כנס בפתיחת התערוכה. צרפת ראתה בכך במהירות עלבון, מאוחד על ידי הסירוב למימון מאפל ארה"ב במהלך מהדורת 2006 של אפל אקספואו היעדרותה המפתיע של חנות אפל של המותג בארץ. במציאות, נראה שלשתי הנקודות הללו אין שום קשר למדיניות אנטי-צרפתית כלשהי מצד קופרטינו. ההקשר ההיסטורי של משווקי מק מעמיד את אפל במצב עדין לגבי הקמת AppleStore פיזית. ולגבי מהדורת 2006 שננטשה על ידי אפל ארה"ב, נראה שהסכסוך קשור דווקא לבעיות תיאום עם מארגני התערוכה.

שדרה סבירה אחרונה, פוגעת בצרפת: אפל אירופה עוברת ללונדון! הפעם, זהו, כולם משוכנעים של-iPapy יש משהו נגדארץ של גבינות מסריחות!

המסלול באנגלית

משנת 2005, ובמיוחד ב-2006, העיתונות של מק (במיוחד באינטרנט) הציעה כיאפל אקספו תעבור ללונדון. Les Ulis (ליד פריז) ננטש על ידי המטה האירופי של אפל (בין 2003 ל-2006, לאט לאט), זוהי לונדון שמקבלת כעת עובדים מהיבשת הישנה. לה פום גם ניצל את ההזדמנות לערוך שם כמה מסיבות עיתונאים, כמו אלה הקשורות ל-iTunes Store או לאייפוד משנת 2006.

מעט הסברים ניתנו לגבי השינוי הזה של המטה האירופי על ידי קופרטינו. זה נכון שהשוק בבריטניה מיושר למדי לזה של ארה"ב. האייפוד הוא להיט, אייטונס מגיעה לשיאים חדשים, והמשכורות באנגלית ללא ספק מקלות על הקניית מק, שנתח השוק שלו הוא מהגבוהים באירופה. הקשר זה, יחד עם השפה האנגלית, ללא ספק מקל על הקשר עם ארה"ב. הסיבות האמיתיות למהלך הזה לא באמת נראות מורכבות מזה, במיוחד מכיוון שאפל אירופה מעולם לא ייצגה אלפי אנשים. כוח קבלת ההחלטות כמעט נעדר, ואפל אירופה תמיד הייתה לא יותר מאשר חלון ראווה גס עבור ארה"ב.

למרות הכל, נראה כי למתג הזה מעבר לערוץ מקופרטינו אין קשר עם אפל אקספו והנושאים המרכזיים שבו בוטלו. כהוכחה לכך, ב-2006, עם מק-אקספו שאמור להיות מקודם על ידי אפל והוכרז כמחליף את התוכנית הפריזאית, המציאות שונה לגמרי:הדוכן של אפל היה זעיר, וההופעה נראתה חיוורת, ולו רק מבחינת שטח הפנים, בהשוואה לאפל אקספו. השינוי המתבשר כל כך לא התרחש, מה שהוביל נאומים מסוימים להטיל ספק ברצינות אלהשמועותנגד צרפתפחות ופחות אמין.

שינוי ברור באסטרטגיה

למעשה, זה התרחש בסביבות 2004,שינוי דרסטי, אך לא שקוף במיוחד, במדיניות של אפל. הכרזות מחוץ לתערוכה, ריבוי מוצרים, ריכוז מצגות... קצת כמו מיקרוסופט, גוגל וחברות אמריקאיות מצליחות, אפל בחרה בהחזרה ברורה וברורה של הכרזות בבית. בשנת 2007, תיאטרון אפל קמפוס אפילו נפתח לעיתונאים, כאשר המרכז מוסקונה(מסן פרנסיסקו) נראה קצת גדול מדי בשביל נאום מרכזי גדול.

האסטרטגיה הגלובלית של חברות גדולות מתמקדת לעתים קרובות מאודריכוז הודעות כי זה קל והגיוני יותר לתקשורת, מאשר ללכת לשגר כנסים ברחבי העולם. בל נשכח שאם בשנות ה-80 וה-90, אפל הגבילה את עצמה למחשוב נישה, החברה התבגרה, וכעת היא מעוניינת במקורות מידע רחבים הרבה יותר, שדורשים הסתגלות מסוימת.

ייתכן גם שקלות הארגון הנגרמת על ידי לוקליזציה מעניקה לאפל גמישות רבה יותר בהקמת כנסים ברגע האחרון (כביכול), במהלך השנה.

מה לתכנן לעתיד?

נראה כי החזרה של פרסום הבית תקינה לשנים הקרובות. לכן עלינו לצפות שאפל תקיים את ההצהרות המרכזיות שלה יותר ויותר מחוץ לאירועים גדולים, גם אם חלקם, כמו WWDC, תמיד יקבלו את חלקם בהכרזות ב-Mac OS או בחומרה כלשהי.

באשר להכרזות המשפיעות על אירופה (כמו האייפון או ה-iTunes Store), סביר להניח שאפל תישאר באנגליה, יותר מתוך פרקטיות מכל דבר אחר.

אבל האם זה הסוף של ההערות המרכזיות?האוהדים היו רוצים לחשוב שזה לא המקרה. בסופו של דבר, זו רק בחירה אסטרטגית שאפל עשויה לחזור אליה בעוד כמה שנים, וזו לא תהיה ראשונה!

עוד השערה אחת

מעבר לאסטרטגיה של החברה, תיאוריה נוספת מעניינת למדי:זה של סטיב ג'ובס ולוח הזמנים שלו. ואכן, בין האייפוד, ה-iTunes, המק והאייפון שלו, אדם לא צריך לעבוד 35 שעות שבועות, להפך! אז אולי פשוט יהיה יותר פרקטי עבורו לקיים את הכנסים שלו בבית, כשצריך.

טיול לפריז, לונדון או טוקיו אינו דבר קל. יש להתאים את הנאום, ומובן מאליו שההכנה יכולה לקחת מספר שבועות, תלוי במוצרים.

זה אכן יהיה שכחת ההיבטאֶנוֹשִׁיהערות מרכזיות, מאשר לא לקחת בחשבון של-iPapy יש לוח זמנים קצת עמוס מכדי לבדר המונים ברחבי העולם. עם הגיל, אולי כבר אין לו את האנרגיה של פעם!