מנויים: ההימור המסוכן מאוד של סטיב ג'ובס

המנויים ב-iOS, שהוצגו באמצע פברואר בגרסתו הסופית לעיתונות, אינם פה אחד בין מפרסמים וספקי תוכן מנויים.

הסיבה לאי שביעות הרצון, העמלה המפורסמת הזו של 30% שנגבתה על כל עסקה שבוצעה מהאפליקציה.אני מנכ"ל 30%, כלבה!חלקם כבר נהנים בטוויטר, בהתייחס לסרטהרשת החברתית. עבור רבים, בתוספת למע"מ, זה משאיר מעט מרחב תמרון להציע מחירים נוחים תוך שמירה על מרווחים טובים. אפל מאלצת כעת את השותפים להציע את הפתרון הזה, בנוסף למנוי החיצוני הקיים, ולכן מאלץ, בדרך מסוימת, לעבור את הקופסה30%ברגע שהלקוח רוצה לרכוש מהאפליקציה.

העיתונות האמינה בכך

העיתונות המסורתית מצליחה לא טוב, ומנסה לעמוד על הרגליים בדיגיטל. סטיב ג'ובס הגיע אז למשרדי המערכת עם הטאבלט שלו בשנה שעברה, והבטיח שהמכשיר יאפשר לחדש תוכן ולהעשיר אותם, תוך שהוא מציע מודל כלכלי שבו הקורא יהסס פחות לפתוח את הארנק.

מכאן ואילך, כל עיתון דחה את ההצעה שלו באייפון ובאייפד, רוב הזמן הציע שירות חינם למנויים הנוכחיים שלו. מצטרפים חדשים הוזמנו, באמצעות דף אינטרנט, להירשם מהאפליקציה, תוך הקפדה לא לעבור דרך אפל וה-30% המפורסמים שלה. נסבל עד עכשיו, תרגול זה אינו אפשרי עוד. התפוח שאנו שונאים חזר, והוא סוגר את הדלת שהותירה בצדק פתוחה.

כל הדיון מתמקד כעת בנקודה זו:האם רוב הקוראים נרשמים דרך האפליקציה או דרך אתר העיתון?אם נעקוב אחר חוסר שביעות הרצון של מוציאים לאור והמרד הקטן שארגנה העיתונות בשבועות האחרונים, ה-AppStore מציע נראות מסוימת וזה הימור בטוח שקוראים רבים מגיעים ישירות מהפלטפורמה. הטיעון של סטיב, כלומרכולם מזמינים את הקורא החדש שהם לוכדיםלכן הגיוני, כאשר אנו יודעים שהצמיחה מיוחסת ישירות לחידוש קהל הקוראים שלה. אבל האם ההיטל מתאים?

30% זה יותר מדי!

מה אם הבעיה לא הייתה השוליים, אלא הגובה שלו?30% ממס תפוח, המשויך ל-20% מע"מ: בעיתון יומי שמחירו בסביבות יורו אחד, המו"ל מקבל באמת רק 50%. שיטה זו תחזור על עצמה בלי סוף, עם כל חידוש.

בהוצאת נייר, בעוד שיש הערכות עלויות הדפסה והפצה גם הן בסביבות ה-30%, במקרה זה יש לעיתונות מע"מ מופחת (2%), מה שמאפשר לה להגיע לרווחיות גבוהה יותר.

אבל עבור שירות דיגיטלי, כמו נטפליקס, ספוטיפיי או אפילו רפסודי, העלויות הפיזיות (הרשמה, תשלום, ניהול חשבון) כמעט אפסיים. במקרה זה, ה-30% שנלקחו שוקלים כבד במאזן, בהשוואה למנוי מגורש.

מודל כלכלי שביר

בין אם מדובר בעיתונות דיגיטלית או בשירותי סטרימינג,כל החברות הללו עדיין בחיתולין. קחו למשל את ספוטיפיי או נטפליקס: שירותי הסטרימינג האלה עדיין לא רווחיים יחסית. המודל הכלכלי שלהם מבוסס על היוון של לקוחות, תוך ניסיון למזער הפסדים ולהגיע בכאבלשבור איזון(איזון אפס בין רווחים והפסדים).

עבור משקל הנייר, הבעיה דומה. הַיוֹם,אין כתיבה גדולה באמת רווחית באינטרנט. במקרה הטוב, הם לא מפסידים כסף בזמן מיחזור פריטי נייר. הרווחים שנוצרו ברשת מאפשרים לתחזק את הפלטפורמה הטכנית, לפתח אפליקציות, ובמקרה הטוב לשלם לכמה עיתונאים כדי לתחזק פיד חדשות.

באופן קונקרטי, דגמי המנויים המוצעים כיום באייפד ובאייפון עדיין רחוקים מלייצג את האווז שמטיל את ביצי הזהב שנדמה שסטיב ג'ובס מדמיין. אם נוכל להבין שספוטיפיי או אמזון נתפסות כתחרות ישירה וחסרת תועלת,קשה להבין את פעולתו של מנכ"ל אפל כלפי התקשורת, שהמאזן הכלכלי שלה נמצא בירידה מתמדת כבר כמה עשורים. מושיע העיתונות לפני שנה נותן כעת דימוי של מרוויח, של כלכלה על סף קריסה. זו אי הבנה.

הימור מסוכן...

בתחילת 2011, אפל נמצאת בעמדה חזקה. האייפד מייצג 90% ממכירות הטאבלטים, האייפון נשאר הפלטפורמה המועדפת לתוכן בתשלום ולקוחותיו מוכנים לבזבז בכמה הקשות בלבד.

רק כאן,הגעתה של אנדרואיד עשויה לשנות את המצב. גוגל תמיד שיחקה בעובדה של הטלת מעט מאוד הגבלות על המערכת האקולוגית שלה, שנמצאת על סף אכילה חמורה של המבצר הקטן של אפל. אין ספק, עדיין יש דרך ללכת על הרובוט הירוק הקטן לפני שיגיע לרמת איכות מקבילה, אבל האימוץ ההמוני של אנדרואיד בטאבלטים ובסמארטפונים עשוי להשתלט על המפתחים, שהמסה שלהם תהיה עדיפה על האיכות. כולם מכירים את ההיסטוריה של Mac OS ו-Windows, זו של Betamax ו-VHS, לא חסרות דוגמאות.

...וכבר השלכות

חלקם הודיעו שהם לא רוצים להישאר ב-AppStore.רפסודיה היא הראשונה, ייתכן שסוני לא תחזורעם שלוקוֹרֵא. לגבי אמזון או נטפליקס, יהיה מעניין לראות איזו החלטה תתקבל.

לגבי העיתונות, דווקא בצד הצדק היא תמצא את דרכה. בצרפת, איגודי המו"לים כבר עלו על הצלחת והם אכן יכולים לנצח בתיק שלהם, לאור טקטיקת הלחץ והלובינג הכרוכים בכך. יתר על כן, הוויתורים שעשתה אפל ללקוחותיה, בכך שהיא מציעה, בתנאים, לשלוח חלק מפרטי ההתקשרות של המשתמש, לא יספיקו, במיוחד בארה"ב, שם הנתונים האישיים הללו היו הרבה יותר רווחיים מהעמלה שנלקחה מהעמלה מִנוּי.

באופן כללי,אפל מנצלת את ההישגים שלה והמעין-מונופול שלה, משוכנעת שהדגם שלה ימשיך לספק את כולם בשנים הבאות. אם העתיד יוכיח שהוא צודק, כולם צריכים להרוויח. לעומת זאת, אם ננקוט באמצעים למחצה, לא בטוח שהשוק כולו ילך בעקבות החזון האוניברסלי של iPapy היקר שלנו.

זה כפול או כלום.