כמו צ'יפס בבלגיה, שוקולד בשווייץ או סירופ מייפל בקנדה, משחקי וידאו הם מוסד אמיתי בקוריאה. מאז אמצע שנות ה-90, משחק אחד שלט בשיא, עד כדי מונופול על מספר ערוצי טלוויזיה, ברור שאני רוצה לדבר על StarCraft/BroodWar.
סוּפַת שֶׁלֶגמאז הוציאה את StarCraft2, סרט המשך מעוצב היטב שכבר זכה להצלחה רבה (6 מיליון עותקים נמכרו בסוף 2012). אבל זה האחרון התקבל בצורה פושרת למדי בארץ: לא רק שהוא הגיע קצת באיחור (השחקנים חזרו אז על Warcraft III ו- League of Legends), אלא שמעל הכל,StarCtaft 2 הוא כותרשילם
, בעוד שהגרסה הראשונה הייתה ניתנת להפעלה בחינם בבתי קפה אינטרנטs (מוסדות אמיתיים שם). עבור מומחים רבים, זוהי טעות אסטרטגית אמיתית מצד בליזארד.(לבדוק, אבל אני חושב שזה מקושר למערכת המפתחות, שמקושרת כעת לחשבון battle.net ולא להתקנת המשחק. למעשה, מפעל כבר לא יכול לקנות משחק ולהשאיר את יומן האנשים לחשבון שלהם בחינם... כמו SimCity, למשל.)
לְמַעֲשֶׂה,StarCraft 2 הוא בכלל לא פלופ, להיפך, הכותר נמכר היטבויש הרבה שחקנים מקצוענים או חצי מקצוענים בארץ. זרם שחקנים זה, המתמודד עם תחרות בינלאומית, מוביל ככל הנראה ספונסרים להשקעה מקומית פחות וטורנירים הופכים נדירים. יתר על כן, אתגרים גלובליים (המפורסמיםWCS
) מצליחים למדי בשאר העולם (במיוחד כאן בצרפת), עד כדי כך ששחקנים קוריאנים שרוצים לעשות קריירה נראה שהם מהגרים לאט לאט למערב.
אבל הדבר הכי משעשע, כביכול, הוא לראות את זהה-StarCraft 1 הישן (שמשחק ב-640x480 על מסך 4/3, הבנתם את הרעיון)... חוזר לתוקף!נראה ששחקנים ידועים פונים בהדרגה לעבר הגרסה הראשונה, שעדיין מקצפתבחינםבתי קפה אינטרנט ואשר ככל הנראה עדיין מעניינים נותני חסות מקומיים. חבל, על כותר שיצא ב... 1998!
מקור: OGaming
